1. ברכות השחר – ברכות הנאמרות בכל בוקר כהודיה על כל מה שנתן בורא עולם ועל כך שהעניק לנו את הזכות להתעורר מחדש לאחר שנת הלילה בה נפשנו נודדת. תפילות השחר נאמרות לפני תפילת השחרית, ויש להתחיל אותן באמירת "מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם. שֶׁהֶחֱזַרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה. רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ:". לאחר אמירת ההודיה, יש ליטול ידיים שלוש פעמים, להתפנות, וליטול ידיים שוב. כעת ניתן לומר את ברכות השחר המבטאות את ההודיה בפני האל על הטוב שהוא גומל לנו מדי יום. את התפילה יש לומר עד ארבע שעות מהזריחה.

2. תפילת מנחה לנשים – תפילה שצריכה להיאמר עד 4 שעות לאחר חצות היום, כלומר לאחר השעה 12:00. לפי המסורת, יצחק אבינו קבע את תפילת המנחה, שכן "ויצא יצחק לשוח בשדה" (בראשית כ"ד,ס"ג), כאשר "לשוח" פירושו להתפלל. בנוסף, תפילת המנחה מקושרת במסורת לקרבן התמיד אשר הוקרב בבית המקדש בשעת בין ערביים. התפילה החשובה הזו מצריכה מהאדם לעצור את שגרת יומו לשם שמיים, וזהו ייחודה של תפילת המנחה. על פי התלמוד, תפילת מנחה היא תפילה ב"עת רצון" – זמן מיוחד ביום שבו לתפילות יש כוח רב. על פי המסורת היהודית, במאבק בין אליהו הנביא לנביאי הבעל בהר הכרמל, אליהו התפלל לה' ב"עלות המנחה" ותפילתו נענתה מיד, ומכאן שאסור להחמיץ את שעות המנחה בהן תפילות האדם מתקבלות יותר.

3. תפילת ערבית – על פי המסורת, אין חובה על נשים להתפלל תפילת ערבית, אך אם זה מתאפשר, מומלץ לשאת גם ערבית. התפילה הזו מיוחסת ליעקב אבינו, והיא נערכת לאחר צאת הכוכבים. לתפילת הערבית יש שני חלקים עיקריים – קריאת שמע ותפילת שמונה עשרה, ונשים אינן מחויבות לומר את נוסח התפילה כמו הגברים. החלקים שנשים צריכות לשאת בתפילת הערבית הם ברכת "מעריב ערבים", ברכת "אהבת עולם", קריאת שמע, ברכת "גאל ישראל", ברכת "השכיבנו", תפילת עמידה, שיר למעלות, עלינו לשבח.